ב-29 במאי 2014, בדרכם חזרה מאילת, המכונית שלהם נפגעת חזיתית! סמואל ריי אטל נהרג במקום. אשתו זהבה פצועה קשה. בנם ליאם בן 11 חודשים, לא נפגע באורח נס. במהלך שנת האבל, סופי רחל אטל, אמו של סמואל, רוקמת מחדש את הקשר עם בנה באמצעות כתבים ספונטניים, ליליים ברובם, ותמיד זועקים אמת ורגש!
טקסטים אלו יתגבשו לספר שיראה אור בסוף שנת האבל, ביוני 2015. בתמיכת ידידה השחקן והבמאי ברנרד ביטן, היא החליטה להציג את הטקסטים הללו על הבמה.
הצגה שבה המוזיקה היא חלק בלתי נפרד ומבטאה רגש עז. זעקה של אמא לבנה המנוח, ולריבונו של עולם, ביטוי של כאב קיצוני, דיאלוג וירטואלי אך כל כך אמיתי, המעבירים מסר של תקווה ונשארים בלב כולנו כלקח מדהים לחיים.

סופי רחל אטל שחקנית כבר 35 שנה. הבמה הראשונה שלה היא הדלפק בבית המרקחת שלה בפריז. לאחר שעלתה לישראל בשנת 2005, היא יצרה והובילה סדנת תיאטרון וטיפול במשחק בישראל כעבור שנתיים. שנה לאחר מכן היא שיחקה במחזה מאת יסמינה רזה: "אלוהי הקטל" בירושלים. בשנת 2016 היא השיקה את ההצגה "הם אוהבים" מאת פייר פלמד ומריאל רובין והציגה כעשר הצגות בירושלים, תל אביב, נתניה, רעננה ואשדוד. בשנת 2017 היא יצרה והציגה מופע מערכונים: "סצנות בית" עם להקת הסדנאות החצי-מקצועית שלה בתיאטרון הבימה בתל אביב ובתיאטרון החאן בירושלים. ב-2021 היא שיחקה ב"אהבה שלא נגמרת" מאת אנדרה רוסין ובבימויו של ברנרד ביטן. שנה לאחר מכן היא שיחקה במחזה "בקצה האף", מאת מתיאו דלאפורט ואלכסנדר דה לה פאטלייר בבימויה של שירלי מארק. היא חוזרת אלינו עם מופע אוטוביוגרפית מרגש במוזיקה שהיא חיברה ומבצעת כשחקנית ראשית.
 

הצגה שכתבה סופי רחל אטל
ניהול מוזיקלי מאסטרו גיורא ליננברג
במאי ברנרד ביטן
שחקנים: סופי רחל אטל וגיורא ליננברג על הפסנתר
בהשתתפות ברנרד ביתן, רפאל כלפון ואלי אטל
הצגה בצרפתית עם כתוביות בעברית