סתיו סטרוז בוטרוס | ספיה
סרט ומופע.
ספיה הוא ריקוד לחימה נשי המאפשר מבט אינטימי לעולמה של לוחמת, המתמקד בריקוד ״החורומי״ – ריקוד מלחמה גאורגי מסורתי, ובשלבי הלחימה אשר היוו מקור השראה למבנה העבודה; חיפוש, הזמנה, לחימה וניצחון. ריקוד החורומי מתאר את חיי הלוחם הגאורגי של המאות שקדמו, אומץ לב והלל לרוח הקרב של החיילים.
סתיו סטרוז בוטרוס, ילידת 1990. בוגרת תיכון האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים. רקדה במשך 3 שנים
באנסמבל בת שבע ושנה נוספת בלהקת בת שבע. בהמשך הצטרפה ללהקת ענבל פינטו ואבשלום פולק למשך שנתיים. היא מלמדת תנועה במרכזי מחול שונים בארץ ושיעורי תנועה יצירתית לילדים על הספקטרום האוטיסטי במרכז ערבי יהודי ביפו.
סתיו עובדת כיום כיוצרת ורקדנית עצמאית. עבודותיה עוסקות בחקר תרבויות הקווקז וברית המועצות
ושואפות ליצור גשר בין הפולקלור למחול העכשווי.
כוריאוגרפיה, ביצוע, עיצוב במה: סתיו סטרוז בוטרוס
ליווי אמנותי : עדי בוטרוס
עיצוב תאורה: אמיר קסטרו
תלבושות : מרינה גולודריגה, סתיו סטרוז בוטרוס
עיצוב ועריכת פסקול : עדי בוטרוס, סתיו סטרוז בוטרוס
צילום : זוהר רון.
ספיה עלתה בבכורה כחלק מפסטיבל ׳בין שמיים לארץ׳ 2021 בניהולה האמנותי של תמי יצחקי. העבודה הופקה בסיוע מועצת הפיס לתרבות ואמנות ובתמיכת תכנית שהות אמן בסטודיו +NIA של יפעת גלינסקי.
סרגיי פרג'אנוב – פרסקאות קייב
אולפן הסרטים דובז'נקו, 1966
משך: 00:15:01
שפה: שקט
צֶבַע
בימוי: סרגיי פרג'אנוב
נכתב על ידי סרגיי פרג'אנוב, דמיטרו פאבליצ'קו
צילום מאת אולכסנדר אנטיפנקו
עיצוב על ידי אולכסנדר קודריה
בכיכובם של Tengiz Archvadze, Antonina Leftii, Viya Artmane, Afanasii Kochetkov, Mykola Hrinko, Mykhaylo Hluzskyi
סרטו הלא גמור של סרגיי פרג'אנוב. ניסיון לייצוג לא פיגורטיבי של טרגדיית המלחמה ובו זמנית ניסוי עם צבע, פסקול ומרקם שעובר אירוטיזציה המושפעת מיופיה של העיר קייב, אשר ריתקה את פרג'אנוב.
לאחר סיום מבחני המסך, החליטה הנהלת האולפן להפסיק את הצילומים בטיעון של "סרט אימפרסיוניסטי בדרך כלל, שדרכו עובר רעיון הפציפיזם" רק מבחני המסך של 15 דקות שרדו הודות לתחבולה של מנהל הצילום אולכסנדר אנטיפנקו, שנתן אותם עבור עבודת הגמר שלו.
בשנת 1988 הוצגו הרישומים לסרט כחלק מרטרוספקטיבה של יצירותיו של פרג'אנוב בפסטיבל הסרטים הבינלאומי במינכן, ולאחר מכן שיבחה עיתונות הקולנוע העולמית את "פרסקאות קייב" כ"תגלית פורצת הדרך" ו"דוגמה אוונגרדית נהדרת".