גלעד ירושלמי | גורימ.ות
גורימ.ות
אני חווה דחיקה אל תוך העצמי.
קול נביחה מושתקת,
ריח של שתן זה פויה.
אני רוצה לגעת בעצמי, ללקק את הפרווה.
אבל זה אפשרי רק לידך.
רק חזק. רק בכוח.
כשאני לבד אני כלבה, אני פוסי.
כשאני איתך אני אלפא, אני אריה.
ויש בזה נחמה.
לדעת את התפקיד.
יצירת המחול גורימ.ות מאת גלעד ירושלמי בהשתתפות הרקדנית שירז דגן, הינה דואט לנקבה ולזכר על ההתנגשות והמיזוג שבין האני הפנימי-פראי לבין ההתאמה לנורמות וקודים חברתיים. דרך חומרים תנועתיים מעולם החי וחקיינות למידתית אחד את השנייה, זוג יצורות.ים פראיות.ים ומתורבתות.ים בוחן באיזה שלב בהתפתחות הן.ם למדו מה עליהן.ם להיות וכיצד. הדואט נע בין סוגי מערכות יחסים שונות – אחאות, זרות, הורות, זוגיות, חברות ובכל אלו שותפות גורל מלאת בדידות, אינטימיות ואמפתיה. "גורימ.ות" עלתה בבכורה בדצמבר 2021 במסגרת פרויקט הרמת מסך בניהולם האמנותי של דנה רוטנברג ועודד גרף.
גלעד ירושלמי, רקדן ויוצר עצמאי לבמה ולמדיה. במסגרת הכשרתו למד ב""SEAD – Salzburg Experimental Academy of Dance ; בוגר ה"מסלול להכשרת רקדנים" בביכורי העיתים ת"א ; בוגר לימודי מחול מסלול מלא ב"הקבוצה" – בית ספר למחול לבוגרים. יצירתיו – "אֲדָמָה (נקבה)" – דואט לשני זכרים, "חֶבְלֵי פְּרֵידָה" – דואט לילד-גבר ואמו-אישה, "פִּיל – פִּילוֹן" – סולו לילד בן 30 ובובתו, "חֲדִירָה" – וידאו מחול לגבר וצופיו ו"גורימ.ות" – דואט לחיות אדם עלו בבכורות בשנים 2017-2021. כרקדן ואמן פרפורמנס גלעד השתתף ביצירות שונות מאת הכוריאוגרפים.ות: ניב שינפלד ואורן לאור, דנה רוטנברג, ארקדי זיידס, אוליביה קורט מסה, מור שני, רייצ'ל ארדוס, רונית זיו, אלעד שכטר, סבסטיאן צובר ועוד. כיום גלעד רוקד בלהקת המחול של עמנואל גת בצרפת. כמורה, גלעד מלמד טכניקת עבודת רצפה בלהקות מחול בארץ ובמוסדות הכשרת רקדנים, יוצר ללהקות צעירות ומלמד תנועה לגיל הרך.
כוריאוגרפיה: גלעד ירושלמי
בהשתתפות: שירז דגן וגלעד ירושלמי
מוסיקה: Wolves // Phosphorescent
עיצוב תלבושות: ורוניקה שור
עיצוב תאורה: נדב ברנע
ניהול חזרות: נועה שילה
היצירה פותחה במסגרת תוכנית הרזידנסי של מועצה אזורית מנשה בתמיכת מפעל הפיס וזכתה בתמיכת מרכז DOCK 11 (ברלין), מרכז מחול שלם (ירושלים) וקבוצת מחול ק.ט.מ.ו.ן – תכנית 'בין הסדקים' (ירושלים-קוויבק).
צילום: אפרת מזור
אורי שפיר | לא יער
לכאורה, אין מקומות הפוכים יותר, שונים יותר במהותם, מאשר היער ובמת התאטרון. היער הוא המקום בו הכול קורה – לא מסופר, לא מתואר, לא מאורגן, לא מסודר. במופע הסולו הזה, רקדן מבקש להתארח בתוך הכוריאוגרפיה משל הייתה יער – רוחשת חיים ובלתי צפויה, מרובת אפשרויות, מלאת שבילים חשאיים, סבוכים, מוצלבים. סוף סוף, הבמה עשויה לשמש מקום בו ניתן גם להיעלם, להטיל ספק, ללכת לאיבוד, כהכרח לשרוד בתוך עולם שהדעת ממצה בו את דרכיה.
אורי שפיר הוא רקדן, כוריאוגרף ויוצר. יליד 1983 וגדל במרכז הארץ. בוגר הסדנה למחול בקיבוץ געתון, תכנית ״כלים״ לכוריאוגרפיה, ותכנית תואר שני לכוראוגרפיה ״מסטר אקסרס״ במונפלייה, צרפת. אורי יוצר עבודות משנת 2009 והופיע איתן על במות ופסטיבלים שונים בארץ ובעולם. זוכה פרס משרד התרבות ליוצרים צעירים לשנת 2017, וזוכה פרס המקום הראשון בתחרות הכוראוגרפיה הבינ״ל של מחול שלם MASH לשנת 2015, עם יצירתו ״הכולוכלום״. כרקדן, החל את דרכו באנסמבל בת-שבע, והמשיך לשתף פעולה כרקדן-יוצר עם יוצרים ישראלים כמו יסמין גודר, ניב שינפלד ואורן לאור, דנה רוטנברג, מאיה לוי, גיא גוטמן ואחרים.
אורי הוא גם מורה לגאגא, שפת התנועה של אוהד נהרין, ומלמד סדנאות ושיעורים בארץ ובעולם סביב הפרקטיקה האמנותית של יצירותיו.
כוראוגרפיה וביצוע: אורי שפיר
מוסיקה: אורי שפיר
מיקס: איציק גיל אביזוהר
עיצוב תאורה:נדב ברנע
עיצוב תלבושת:טל אוריאל
ניהול חזרות: ענת ועדיה; רעות שייבה
ליווי אמנותי: דנה רוטנברג ועודד גרף
צילום: יאיר מיוחס
היצירה עלתה בבכורה בפרויקט הרמת מסך 2021 בתמיכת משרד התרבות. היצירה נהנתה מתמיכת להקת יסמין גודר , מפעל הפיס ובשיתוף מרכז מנדל לתרבות, במסגרת תכנית אמן אורח.
בילי בארי וג'יאני נוטרניקולה | B.O.A.T.S
B.O.A.T.S (מבוסס על סיפור אמיתי)" עוסק בחברות ובאירועים אמיתיים בתוך אותה ידידות,אשר התרחשו וגם לא התרחשו עדיין. הרגעים שלא התרחשו מבחינה טכנית התרחשו בגלל שהם מתרחשים בתוך העבודה הזו. זו הזדמנות להיזכר ולגלות מחדש בזמן שאנחנו ממשיכים לצמוח ביחד. אנו מבקרים ברגעי האבסורד, העדין, המטופש, האינטנסיבי ובשאר התחושות הרבות שחברות מתחילה מעוררת. הוא עוסק במה שקורה כששתי נשמות מתנגשות ומוצאות את הנקודה המתוקה של מהות ושאלת האכפתיות. מה היא משמעות היות אכפתי, לתת ולקבל בחזרה.
היצירה הועלתה בבכורה במסגרת "רקדני בת־שבע יוצרים" – פרויקט של להקת מחול בת־שבע שמעניק לרקדני ולרקדניות הלהקה מסגרת הפקתית ליצירת יצירות מקוריות, ומתקיים בתמיכת קרן מיכאל סלע לטיפוח כשרון צעיר בבת-שבע.
בילי בארי (ניו יורק) וג'יאני נוטרניקולה (פוליה, איטליה) שניהם חברים בהווה בלהקת המחול בת שבע. הם יצרו בנפרד יצירות קצרות רבות משלהם אבל זו היצירה הראשונה שלהם ביחד. "B.O.A.T.S" נוצר עבור מהדורת 2022 של ערב יצירת רקדניות בת שבע השנתי.
צילום: אסקף אברהם
תמיר גולן | Oxytocin
אוקסיטוצין הוא הורמון שבין היתר מופרש אצל נשים וגברים בזמן אורגזמה, ומכונה גם "הורמון האהבה". אוקסיטוצין משמש גם כמוליך עצבי שממלא תפקיד בקשרים חברתיים, ולפי מחקרים עדכניים, עשוי להשפיע על יצירת האמון הבין-אישי. אוקסיטוצין למעשה משמש מגבר בקליטה של אותות חברתיים שונים, ולפיכך עלול לגרום גם לתחושות שליליות של חרדה ותוקפנות. האוקסיטוצין אף מגביר את האמון, אולי כחלק מאותו תהליך התקרבות ואמפתיה במצבים חברתיים שונים.
גבולות, כוחניות, אמפתיה, שליטה, תסכול, תקוות שווא, תלותיות, אהבה ושנאה.
שני תוהים שחולקים עבר דומה שבו עומד באמצע ההבדל הדק בין געגוע לזרות, רוגע להתקף חרדה, צחוק לבכי.
כוריאוגרפיה: תמיר גולן
רקדנים: גיל אלגרבלי, תמיר גולן
עיצוב תאורה: נתנאל קפקא
מוזיקה: מיכה לוי
עריכה מוסיקלית: תמיר גולן
צילום: אן סילבי בונט
תמיר גולן סיים בהצטיינות את מגמת המחול בתיכון אלון לאומניות ברמת השרון. שירת בצה״ל בתקן רקדן מצטיין ובמקביל למד ב"מסלול להכשרת רקדנים" – ביכורי העתים בניהולם של נעמי פרלוב ואופיר דגן. הסולו שלו, Low Low Limbo, ייצג את "המסלול" ב-SEAD, זלצבורג כחלק מחילופי סטודנטים. כיום, תמיר עובד בתיאטרון מחול אבשלום פולק.
העבודה נוצרה במסגרת תכנית 3|2|1 של מרכז סוזן דלל, התכנית נוצרה בתמיכת מועצת התרבות של הפיס.