אנחנו שרות אמיתות ראשוניות שהאדמה והגוף לוחשים. מתמסרות לתמימות, נוכחות עם היקר לליבנו, חולקות את ההוויה שלנו. מתי האוויר נדחס והמימדים הנוספים נוכחים? רוקדות כאן ועכשיו, רוקדות ביקומים מקבילים, באינסוף הזמן ובכל-מקום. נזכרות בברכת הגוף שקיבלנו – ברכת האנושי והעל-טבעי, השדים, האלות והשושנים.
עושות את העבודה שצריכה להיעשות בימים טרופים אלו, עבודה של הקשבה ושל שותפות, של נתינה, קבלה, רכות, תקשורת ואהבה. לחשנו אחת לשנייה את היקר לליבנו, אמיתות פראיות של הרחם והאדמה הלחה, של שערות השיבה והקמטים, של תעלות הלידה והמוות.
זוהי ברכה – ברכת החי והרוטט.
שירה אביתר הינה כוריאוגרפית ורקדנית עצמאית המבוססת ביפו ואמא של אורי אברהם. אביתר מופיעה ומסיירת עם עבודותיה השונות, מרצה ומעבירה סדנאות של שיטת עבודתה הייחודית בישראל, אירופה וארה"ב. אביתר זוכת פרס שרת התרבות והספורט לשימור ולטיפוח תרבויות ישראל ע"ש יצחק נבון לשנת 2019 וזוכת פרס רוזנבלום לאומנויות ליוצרת מבטיחה ב2020, עבור "מחקר תנועתי פורץ דרך, שיצר סוגה חדשה במחול המקומי: מזרחי עכשווי".
יצירה, קונספט וכוריאוגרפיה: שירה אביתר
רקדניות יוצרות: ניירוז קופטי, סמרט היילו, שושנה דבורה ושירה אביתר
מוזיקאית יוצרת: לירון מיוחס
ליווי אומנותי: ענת דניאלי וענת צדרבאום
צילום: נטשה אסתר זארה